איך אפשר להתמודד טוב יותר כשאדם הקרוב אליי חולה? למה הסיטואציה הזו כל כך קשה לנו לעיכול? חלק א.

מדוע כל כך קשה לנו לראות בן משפחה סובל? באיזו מידה היה הקושי בהתמודדות באם זה היה אדם אחר שאינו מוכר לנו? כשאדם הקרוב לנו חולה כל אחד ואחת חווה את זה בדרכים שונות אך הגורמים שמשפיעים על החוויה דומים אצל כולנו.

  1. תחושת מחויבות לאותו אדם יקר וקרוב – לעתים נוצרת קרבה וקשר, בעקר במערכות משפחתיות, היוצרים מצב שבו בן המשפחה המטפל באדם שחולה חש מחויבות לטוב שלו. בחורה שאימה חולה במחלה כלשהי שמצריכה טיפולים עשויה לחשוב שהיא "חייבת" ואחראית לכך שיהיה לאימא שלה טוב. למה היא "חייבת"? האם היא באמת "חייבת"? מדוע לאנשים אחרים בעולם הסובלים אין לה מחויבות? מה ההבדל בעצם, אדם הוא אדם לא? יש פה מוטיב של בחירה, הבת בוחרת לדאוג לאם שדאגה לה במצבים שונים ובתקופות שונות בחיה. כדאי לזכור זאת. המחשבה ש"אני חייבת" יוצרת רגשות של תסכול, אשמה ואף תחושת כישלון שמה היא לא עושה "מספיק". הבת לא חתמה על חוזה מול האימא שהיא מחויבת לטוב שלה. מחשבה זו יוצרת מחשבה אחרת שלפיה "אני חייבת לעשות הכל כדי שלאימא יהיה טוב", מה שעשוי להוביל לעשיית יתר ואף לקיחת אחריות מהאם עצמה, והתייחסות אליה כאילו היא לא אחראית לטוב של עצמה. האם יש חוק כזה? הפתרון מול הטיה זו היא הגעה להבנה כי איננה באמת "חייבת" לעשות הכל כדי שיהיה לאימא טוב. היא רוצה שיהיה לה יותר טוב, היא רוצה שתרגיש טוב, ורוצה לפעול לטובת מטרה זו. אך אינה "חייבת". המילה חייבת יוצרת מחשבה שהיא גם "יכולה" לגרום לכך שבן המשפחה יחוש יותר טוב ויוצרת אשליה של שליטה במחלה. באופן כללי, מומלץ להוציא מילה זו (חייב\ת) מלקסיקון המחשבות והאמונות.
  2. אנו מעריכים בד"כ בצורה שגויה את הסבל של בן המשפחה. נחזור לאותה בחורה שדואגת לאימה. יתכן מצב שבו היא מעריכה את הסבל של אימה כגדול יותר ממה שהוא באמת, או כקטן יותר ממה שהוא באמת. האם אפשר באמת להעריך בצורה מדויקת את מידת הסבל של אדם אחר? מה נחשב כסבל? ושאלת השאלות – האם סבל הוא דבר רע? תמיד? בכל מצב, סיטואציה, עצמה? הערכת יתר בסבלה של האם יחד עם מחשבה שעליה להקל עליו עשויות להביא להזדהות יתר. ההמלצה היא בעצם לנסות לחשוב אחרת על הסבל שלה ולשאול את השאלות הבאות: איך אני יודעת שהיא סובלת? האם היא אכן סובלת במידה שאני מעריכה? איך מתבטא הסבל שלה? האם היא סיפרה לי על הסבל?
  3. נניח שבן המשפחה אכן סובל במידה מסוימת, המחשבה שעובדת הסבל שלו היא רעה תוביל לתחושות שליליות גם. האם סבל הוא תמיד דבר נוראי? האם הוא נמשך לעד בכל שנייה ודקה? האם הוא נחווה בעצמה הכי גבוהה שיכולה להיות? האם יש רק סבל או עוד דברים ותחושות אחרות מלבד סבל? האם החיים אמורים להיות רק מאושרים ולא כרוכים בסבל? האם היו רגעי אושר ושמחה בחיים? אז למה רגעי קושי וסבל קשה לנו לקבל? לאנשים רבים קשה לקבל את העובדה שיש גם סבל בעולם. נסו לדמיין עולם מאושר בלבד שאנשים רק שמחים בו, איזה משמעות היו מקבלות תחושות של שמחה ואושר? האם הייתה להם את אותה משמעות? לעתים הפתרון הוא לקבל את העובדה שיש גם סבל בעולם ובאדם שקרוב אליך, לנסות לראות את עובדת הסבל כדבר לא רק רע, לנסות לחשוב האם יש תוצאות אחרות מלבד תוצאות שליליות.

*אהבת את המאמר? אשמח לדעת בעזרת סימון הlike ❤. יש לך הערות/ רעיונות נוספים או דוגמאות לטכניקות שעובדות? אשמח מאוד לשמוע ! אפשר לכתוב לי בפרטי או להשאיר תגובה בתחתית המאמר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s