תזכורת ודגשים לגבי הקשבה אמפאתית

יתכן שמישהו התחיל לשתף אותי במשהו, ואני סוערת מבפנים. יתכן שאני שקטה ופנויה.

1. אני בודקת האם אני פנויה לתת הקשבה.

אם אני מוצפת וזקוקה בעצמי להקשבה, סביר להניח שלא אוכל לתת אותה לאחר. אלך לקבל מענה לצרכיי בדרך אחרת. כנ"ל כשאני רוצה הקשבה והאחר לא פנוי להקשבה, אבדוק דרך אחרת לקבלה.

2. בזמן שמישהו חולק איתי במשהו שמכיל כאב או הצפה רגשית –

אני מיד מזהה תגובות רגשיות כמו הזדהות וכו, ועולה לי רצון *לתת עצות, לעודד*, למעשה לפעמים כל מה שהצד השני זקוק לו – *זה נוכחות אמפאתית*. ד"ר מארשל רוזנברג, שייסד את גישת ומודל "תקשורת מקרבת" היה אומר שזה המשאב הכי נזקק בעולם. תרגלו את הנוכחות הזו, יש לה איכות מדיטטיבית ומרפאת.

3. אני רוצה להיות בהקשבה גם אליי כשאני מקשיבה לאחר.

מה עולה בי? אולי פחד להשאב לכאב האחר? אולי שיפוט סביב מה שמספר לי?

4. חיבור לפני פתרונות –

לפעמים יבואו אליי עם תלונה, ולמעשה אנסה לתת פתרון מיידי . לפעמים חיבור סביב צרכים משותפים יכול להוליד ללא מאמץ את הפתרון המשותף.

התכנים מוגשים באהבה, ספר.י לי – איך זה נגע בך? אילו עוד שאלות עלו בך?

בתמונה – חיבור לנוכחות אמפאתית ולעצמי, בנוסף לאי שקט שהתחולל בתוכי.