לבקש תמיכה או להשאר עם זה לבד?

ב

להשען על אחרים מצריך מאיתנו לסמוך על עצמנו ועל אחרים וגם לתקשר את בקשתנו כדי שהצד השני יבין אותנו.

בקונטקט – אני נשענת על האחר – פיזית אני צריכה לדעת שהוא באמת מחזיק אותי, שאני לא נופלת. שנית, עליי לשחרר ולהתמסר, לדעת ולקבל את זה שיתכן מצב שאפול. אבל זה לא מה שמעסיק אותי, אלא האמון הגדול שיש לי בפרטנר שאיתי, והרצון הכנה שלו לעזור, היכולת והפניות שלו להחזיק.

כשאני מדמיינת סיטואציה של בקשת תמיכה עולים לי כמה חששות, שימו לב אם אתם מזדהים עם זה:

  1. צורך בקבלה – עולה פחד שהצד השני יחשוב שאני חלשה ולא יכולה להתמודד.
  2. עצמאות ואמון בעצמי – עולה צורך לסמוך על עצמי – ולהיות עם בטחון שיכולה להשען על עצמי גם בעתיד. שאם אני מבקשת עזרה זה אומר שלא יכולה לתמוך בעצמי ולהיות עצמאית.
  3. אני פוחדת מזה שהצד השני יזלזל בכוחותיי גם באופן שבו הוא מתנהג – יתכן שינצל את זה שאני זקוקה לתמיכה.
  4. להשען מצריך ממני לסמוך על הצד השני שיספק לי את התמיכה שאני צריכה. מה קורה אם אקבל תמיכה אחרת שלא תעזור לי? האם אוכל לסמוך על התמיכה שלו? האם הוא יוכל להחזיק את מה שיש לי להגיד או לבקש?
  5. הפחד שהצד השני לא באמת פנוי והוא יגיד "כן" כדי לרצות אותי.

זיהיתם עוד חששות? ספרו לי!

אז מה עושים עם כל אלה?

אתחיל מהפחד שהצד השני יגיד כן כדי לרצות אותי. כדי לוודא שהצד השני יכול לתת תמיכה כרגע, פעמים רבות אגיד כך: היי, קורה ככה וככה, אני צריכה תמיכה ב.. הקשבה.. פעולה כלשהי.. האם אתה פנוי עכשיו לשמוע? כשאשמיע את הבקשה הספציפית יותר אשאל, איך זה נשמע לך? כדי להגביר את הכנות בנינו. בכללי ממליצה לשים סימני שאלה כשמזהים משהו בתוככם שלא לגמרי בטוח (:

לסמוך על עצמי – יתכן שעולים סיפורים שכרוכים בהטיית חשיבה של הכללה. אני מכלילה סיטואציה לדוגמא מהעבר, או מחשבה או תפיסה ששגורה בחוץ, שאם אני נעזרת עכשיו זה אומר שאני לא מסוגלת לבד. אני רוצה לבודד את זה קודם. מבינים למה הכוונה? נסו לחשוב על דוגמא רגע, בשביל ההמחשה. ההכללה עובדת ככה: אם לא הצלחתי להתמודד עכשיו לבד, זה אומר שאף פעם לא אצליח. ואז שאלו את השאלה הבאה: האם אף פעם לא הצלחתי לעשות שום דבר בכלל מרגע שנולדתי ועד ש… שום דבר בשום מקום בשום סיטואציה מול שום אדם? תקצינו. תגלו נשימת רווחה עמוקה בתוככם (:

יתכן שבאמת אני לא מסוגלת לעשות משהו. אני לא מסוגלת להיות ראשת עיר, אני אקרוס שם, אני מודה. ואני גם לא אהיה מתכנתת אף פעם, אני ללא יכולת החשיבה הזו, אולי אוכל להיות ברמה כלשהי.. בכל מקרה, אם נסתכל על זה באופן הזה… נגלה שרמי דרג לא יכולים לעשות משהו שאת או אתה כן יכולים. האם ראש הממשלה יכול לעשות כל דבר שאת יכולה לעשות? כל יכולת, בין אם רגשית, או פיזית? הוא לא יוכל לטפל באחרים לדוגמא, או לא יוכל לעשות שפגט כרגע.. ההכרה שיש דברים שאני יכולה והוא לא יכול ולהפך, הופכת אותנו ליותר אנושיים, ולהבין שזה בסדר, שאנחנו נועדנו להיות שונים ולעזור אחד לשניה במה שאנחנו יודעים.

הצד השני יזלזל בכוחותיי, ידיר אותי מאירוע\מקום\קבוצה כלשהי, ינצל אותי. החשש הזה לגיטימי וטבעי. זה באמת מפחיד. עמדתי פעמים רבות בסיטואציה שמישהו היה חזק ממני ובעל משאבים גדולים ממני, ואני זו שביקשתי תמיכה. עם זאת, דרך תקשורת מקרבת גיליתי פתח שאפשר לתקשר ולאפשר לצד השני להרגיש שמכבדים את גבולותיו, מרגיש שמקבל הערכה מבלי לפעול בדרכים שמקטינות אותי. לפעמים זה עניין של תקשורת. לפעמים גם יזלזלו בנו, חלק מלקבל את גלגל החיים.

אז ספרו לי איך המאמר הזה נגע בכםן? למה התחברת, מה הדהד לך, למה דווקא לא התחברת והיית רוצה לספר לי?

זו הזמנה להעביר את המאמר לחבר או חברה שזקוקים לזה. תודה (:

תגובה אחת הוסף תגובה

  1. רבקה הגיב:

    תודה על המאמר המחזק על נושא חשוב.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s