חיבוק כאמירת שלום ומה קורה כשאומרים "לא" למשהו?
חיבוק כשנפגשים הפך לדרך להגיד
"היי, שמחה לראותך אותך!"
ובאמת, דרך מגע אנחנו מעבירים תקשורת ואינפורמציה אחד לשניה.
אבל מה קורה כשצד אחד רוצה ספייס?
למדתי שכשאני הולכת נגד הגוף שלי,
אני מרגישה לא טוב, זה גם לא תורם לאווירה.
לכן למדתי שגם כשמישהו אחר רוצה חיבוק, אני אומרת "לא" דרך שפת גוף או בדרך מילולית.
כי אם אנחנו רוצים לבנות מרחב בטוח להביא את עצמנו באמת מתחת לכל הקליפות, זה אומר להפרד מהרצון הזה שיאשרו אותי.
כן, גם בדברים הקטנים האלה. לפעמים זו דרך לתרגל, להרגיש "own it" – אני סומכת על עצמי שמתקשרת את הצרכים שלי, ואני מנכסת לי את היכולת והאפשרות לעשות זאת.
"אבל לפעמים צריך לתת חיבוק או לעשות דברים ש'צריך', זה חלק מלהיות בחברה, בקבוצה". אני אומרת, שאם השכל והגוף הסכימו על זה, אז סבבה.
אבל אם יש דיסוננס והגוף מושך ל"לא" – אני מזמינה להקשבה פנימה.
אחכ שיעלה הצורך בחיבוק, זה יהיה "כן" עם חיבוק נושם ועם הלב במקום.
כשנלמד להיות קשובים לעצמנו, כשנרצה חיבוק זה יהיה ב"כן" גדול.
כשאת אומרת "לא" לדבר אחד, מגיע גם ה"כן" למשהו אחר.
אני יכולה לספר כל כך הרבה על כל כך הרבה פעמים אמרתי "לא" לדבר אחד בכל תחום אפשרי – בתחום הקריירה, בזוגיות, מקום מגורים, הכל..
ואז התברר לי "כן" למשהו אחר" ועם חיוך גדול, ושמחה בלב.
כי אין ריק, המיכל יתמלא במשהו. נשים לב שנמלא אותו בפעולה שהיא באמת ממלאת אותנו ומספקת את הצרכים שלנו.
מה אני מזמינה אותך לבדוק?
מזמינה לבדוק מידי פעם בעוגנים במהלך היום במיוחד בסביבה עם אנשים – מה הגוף שלך רוצה? מה עושה נעים לגוף, מה גורם לכיווץ?
מתי אמרת "לא" בפעם האחרונה והאם הגעת בהמשך ל"כן" ומשהו שמשמח אותך?
