בהמשך למאמר הקודם, ישנן מחשבות, אמונות והטיות חשיבה נוספות שגורמות לסבל של אדם המטפל ודואג לבן משפחתו הסובל ממחלה או נזקק לטיפולים כלשהם. לעתים אנו מעריכים את מידת השליטה וההשפעה שלנו כיותר גבוהה או נמוכה ממה שהיא באמת. שנית, אנו תולים את אושרנו באושרו של האדם האהוב או באושרם של אחרים. לבסוף, אנו תולים את האפשרות שלנו להמשיך לחיות ולתפקד בתפקודו ובחייו של האדם האהוב. להלן פירוט של הטיות אלו.

1. אנו נוטים לחשוב שיש לנו יותר שליטה ממה שבאמת ומכאן מאשימים את עצמנו. אנו חושבים שאם נפעל בצורה כזו או אחרת נמנע או נקל על הסבל, נרפא או נגרום לכך שבן המשפחה יחלים. האם זו האמת? בכל מצב? האם יש לך שליטה על הסבל של בן המשפחה, האם אתה יצרת את המחלה? אפשר להבין את הציפייה להקל ולהשפיע על הסבל של בן המשפחה, במידה זו או אחרת. אך החיידקים, התאים או כל גורם אחר בגוף של בן המשפחה אינם תחת שליטתך. בן המשפחה הדואג לחולה עשוי להאשים את עצמו שלא עשה מספיק כדי לגרום להחלמתו של החולה. אך יש המון גורמים המשפיעים על מצבו הבריאותי של מלבד פעולותיו של האדם הדואג לו.
2. לא לכל מחשבה אנו מודעים. יש כל כך הרבה מחשבות בראשנו שלרובן אנו כלל לא מודעים למען האמת. המחשבה ש"תחושת השמחה והאושר שלי תלויה בשמחה ובאושר של בן המשפחה" אמנם לא תמיד במודעות אך קיימת במצבים רבים. יש פה אמונה שהטוב שלי תלוי בגורמים אחרים. עם זאת, המחשבות הן שקובעות את רגשותיך, לא הסבל או האושר של אדם אחר. המחשבה שהאדם היקר לך סובל היא שגורמת לך לסבול. תחושה של אחריות כלפי האחר מביאה למחשבה שהטוב שלי תלוי בטוב של האחר. כך אם רע לבן זוג שלך יהיה רע גם לך ולהפך. האם גישה זו היא אכן אפקטיבית ומועילה להתמודדות עם מצב החולי? האם אכן אתה אדם המלוכד במוחך עם האדם האחר? האם אתה אכן מרגיש את הסבל בגלל סבלו של האחר או בגלל מחשבותיך על סבלו של האחר? אמת היא שבמצבים של קרבה משפחתית ואף בסוגים אחרים של קשרים ישנה תחושת מחויבות ואחריות. הגיוני שקשה לנו לראות את אהובנו סובל, אך יש גבול דק בין הדאגה לבן המשפחה לבין הזדהות יתר עם סבלו.
3. תלות בבן המשפחה – מחשבה שלא תוכלו לחיות בלי אותו אדם יקר. האם אכן כך הדבר? האם אכן הנך חסר אונים וישע ללא אותו אדם יקר? הפחד שמה הגרוע מכל יקרה ויקירנו ילך מאיתנו, מעיב על ההתמודדות עם מצב החולי. במצב זה, יש לבחון את המחשבות התולות את האפשרות שלנו להמשיך לחיות ללא אותו אדם אהוב. האם הוא מעיר אותך בבוקר, דואג להרים אותך למקום העבודה, האם הנך מוגבל פיזית ושכלית כך שאינך מסוגל לתפקד בצורה עצמאית? ונניח שכן, האם אין פתרונות אחרים במידה ואכן הגרוע מכל קורה? המחשבה ש"אני תלוי\ה" באותו באותו אדם עשויה להביא לחרדה, לה יש השפעה על התפקוד של בן המשפחה המטפל והדואג. בדומה לקושי לקבל את העובדה שיש גם סבל בעולם, ישנו קושי לקבל את העובדה שיש גם אבדן חיים בעולם. שבעולם נולדים ילדים, אך מתים אחרים. בעולם פרחים פורחים ואחרים קמלים, החיים נמשכים, לטוב ולרע. קבלה של עובדה זו אמורה להקל על ההתמודדות.