איך קנאה נולדת? שימו לב למוטיב החוזר בקנאה –

יש לה זוגיות ולי אין.. הוא מצא בת זוג והתחתן ואני לא.. היא מצליחה בעסק שלה ואני לא..

שמתם לב למוטיב החוזר?

השוואות.

אם יש דרך שנוכל לגרום לעצמנו לסבל ויסורים זה להשוות את עצמנו לאחרים ולרדת ולהלקות את עצמנו שאנחנו לא שם

אחרים כאלה שמייצגים סטנדרטים, מוטיבציה, יכולות דומות.. לפעמים ההשוואה היא בכלל לא ריאלית, בעצם השוני והפערים בנינו.

לפעמים היא נטולת חמלה עצמית – והכרה במצב הקיים שלנו.

חשוב לתת מקום לתחושות ולהכרה במקום שאנחנו נמצאים בו כי ההשוואות היא דרך לברוח מלהסתכל לפער הזה בין מה שהיינו רוצים לבין מה שקורה – בעיניים.

לקבל אותה זה לשים יד על הלב, לחבק את עצמנו ולהכיר בזה ש "זה המצב שאני בו כרגע, זה מבאס, כואב, הייתי רוצה אחרת, זה כל כך בסדר שזה מבאס, זה כל כך בסדר שזה המצב.. זה המצב שלי כרגע"

כשאנחנו נותנים מקום "להתאבלות" על המצב, אנחנו מסירים 80 או 70 אחוז מהסבל שלנו, כי חלקו הגדול נולד מעצם ההלקאה הפנימית על המצב. כאילו שההלקאה הזו תשנה את המצב.. האם היא שינתה אי פעם?

להסתכל לחלק המלקה ולומר לו "תודה שאתה פה, כדי להזכיר לי מה חשוב לי.. מעתה אני בוחר/ת בדרך אחרת לדחוף ולעודד את עצמי לקראת המטרה, חזור לפרופורציות הנכונות שלך"

והינה לכם/ן סרטון 2 על קנאה –

מיכל יאסו, עו"ס ומאמנת אישית

סדנאות וקורסים ברוח תקשורת מקרבת