הפנים שלנו מסגירות אותם
את מה?
את מה שאנחנו מרגישים מבפנים
אם הגבות מכווצות
אם הפה קפוץ
אם הלשון צמודה לחיך
ובין אם חיוך שמח, או חיוך בזמן בכי יעזור להבין
איזה סוג של בכי זה..
אנחנו אלופים ואלופות בלזהות
את הרגשות של אנשים אחרים
זה לא סתם… נולדנו ככה.. כדי להתחבר אחד לשניה
לפתח אמפתיה
להתקרב
לטפח קשר.
תינוקות יודעים איזה פרצוף לעשות כדי לגייס
את אהבת הוריהם
אז תכלס, למה להסתיר? אם כבר זה שם, למה לטאטא מתחת לשטיח?
שאלת השאלות. לפעמים זה נראה הדבר הנכון לעשות ולפעמים.. זה מעכב אותנו וחוסם את התקשורת שלנו ביחסים ומייצר תקיעות. מוכר?